צנחנים רבים בשלב כזה או אחר במהלך קריירת הצניחה שלהם, חווים תקלה בחופה הראשית, אשר מאלצת אותם לנתק אותה ולפתוח מצנח רזרבי. אבל צנחנים רבים טרם פתחו מצנח רזרבי וכל מה שנשאר להם זה לדמיין כיצד יראה. מה שבטוח שהכנה מנטלית ותרגול יביאו אתכם מוכנים ויעילים בבוא העת.
נדרש שיהיה לצנחן תמיד בטחון לנתק, אם הוא מרגיש שקיים צורך שכזה. בטחון לבצע ניתוק חשוב ביותר וזאת למנוע מצב גרוע עוד יותר של אי-ניתוק כאשר באמת נדרש לעשות זאת.
לכן, כל אירוע ניתוק חופה ראשית, בו הצנחן מרגיש כי זה הדבר הנכון מוצדק.
יחד עם זאת, מניסיוני, לאחר תחקור ניתוקים רבים של חופות ראשיות, הבנתי כי רבים מהם היו ניתנים למניעה ואשמח לעבור איתכם על מספר נקודות שירחיקו אתכם בתקווה מהצורך לנתק חופה.
לפני - כיצד להמנע מניתוק חופה:
הכירו את הציוד שלכם - קפלו אותו בעצמכם, טפלו בו ושמרו עליו.
תשאפו לציוד הטוב ביותר - חסכון כאן עלול לעלות ביוקר.
הכירו את סוגי התקלות ודרכי ההתמודדות המגוונות הקיימות.
בואו לצניחה רגועים ומתוכננים - לילה של שינה טובה, אוכל ושתיה חשובים לביצועים טובים.
בטלו רעש לבן - קסדה, חליפה, מד גובה ומצנח - התאימו אותם כנדרש.
צאו לצניחה (כל צניחה - גם צילום טנדם שעשיתם מליון פעמים) עם תוכנית בסיסית.
פתחו מצנח בגובה מתאים - כזה שיאפשר לכם זמן להתמודד עם תקלה כזו או אחרת.
האטו את מהירות הנפילה לפני הפתיחה!
תנשמו.
תוך כדי - מה עושים בזמן התמודדות עם תקלה?
נושמים, ובודקים גובה.
פותחים את העיניים ובאמת בוחנים את המצב.
התמודדות ותפעול התקלה כפי שלמדתם ותרגלתם.
דוגמא לבחינת המצב:
להלן תרחיש שהרבה צנחנים חוו בשלב כזה או אחר, ואחוז מאוד מכובד סיים בניתוק חופה ראשית ופתיחת מצנח רזרבי:
"החופה הראשית נפתחת ומתחילה להסתובב סביב עצמה ליצירת פיתולים.
הצנחן באופן איסטנקטיבי, מרים את ידיו לאחוז ברצועות המצנח על מנת להתיר את הפיתולים שנוצרו.
בעודו בועט ללא הצלחה להתיר את מספר הפיתולים שהצטבר לו במיתריו, מתחילה החופה להסתחרר.
כעת, הצנחן הממוקד במאבק בשחרור הפיתולים, חש כי אובדן הגובה משמעותי והכוח המופעל עליו בשל הסחרור רק הולך וגובר. וכך באופן בלתי נמנע מגיע ניתוק ופתיחת המצנח הרזרבי"
כמובן, ככל שהחופה קטנה יותר ועומס הכנף גדל, אירוע זה מועצם, המהירות והכוחות המופעלים על הצנחן גדלים ונדרשות יכולות טובות וקבלת החלטות נכונה.
מה עושים במקרה כזה?
ראשית צריך להבין כי חוסר סימטריה מובילה לפיתולים וסחרור ברוב המקרים, לכן כאשר מתחילה תנועה סיבובית של החופה נדרש להבין מיד מה גורם לה.
האפשרויות הקלאסיות - טוגל משוחרר (מיתר היגוי לא נעול) או אי סימטריה של הרצועות.
זיהוי מהיר ושחרור הגה שני, איזון החופה על ידי משיכת רצועה מנוגדת או איזון הרצועות תפתור את אי הסימטריה.
חשוב מאוד להבין - חופה סימטרית עם מספר פיתולים תמשיך לטוס ישר, אך חוסר סימטריה משמעו טיסה לא ישרה. השגת סימטריה לפני פתיחת פיתולים לרוב פותרת את הבעיה האמיתית, כאשר הפיתולים עצמם הינם רק סימפטום ולא הבעיה עצמה.
חשוב לא לאחוז בהגאים כאשר מרימים את הידיים לרצועות, על מנת שתוכלו לראות האם אחד משוחרר בטעות, אפשר לאחוז קצת יותר למטה לטובת שליטה בהטסת החופה בתהליך הפתיחה.
ולמי שרוצה להבין איך איזון רצועות יוצר סימטריה ואיך לשחרר פיתולים באופן יעיל שיצפה בסרטון הממומלץ מאוד שמצורף למטה.
החלטתם שנדרש לבצע ניתוק חופה, מה נדרש?
לנשום, ולהתחיל תהליך ניתוק חופה כפי שנלמד ושתרגלתם פעמים כה רבות - ברור!
אבל לא לזה התכוונתי.
על מנת לבצע ניתוק חופה מלא, בו שתי רצועות המצנח משתחררות ממערכת שלושת הטבעות, נדרשות מהצנחן לבצע 3 משימות פשוטות:
זיהוי ואחיזה טובה של ידית הניתוק.
קילוף הידית מהוולקרו (צמדן זיפי בעברית) והוצאת הידית ב 45 מעלות מהכיס בו היא נמצאת.
והחלק הכי חשוב - תנועה המספקת ניתוק נדרש!
הסבר - משיכה רציפה ולא הססנית של כבלי הניתוק כמה שניתן ועדיף אפילו שיצאו לחלוטין.
מה שאנו מנסים לבצע זה ניתוק מערכת 3 הטבעות, ולזה נדרש מינימום 20 ס"מ של משיכה על מנת לשחרר את לולאת הבד של מערכת 3 הטבעות מהכבל הצהוב.
הרבה צנחנים נוגעים בידיות כחלק מתרגול החירום שלהם במטוס, אך התנועה היא החשובה.
וזה מה שנדרש לתרגל כאשר אנו עוברים על ידיות החירום - את התנועה שתספק לנו ניתוק ודאי!
דוגמא בתמונה: אורך משיכה מינימאלי נדרש לניתוק שני הרייזרים במצנח ג'אוולין - 178 מ"מ
במצנח ווקטור אורך מינימאלי נדרש - 190 מ"מ.
אחרי - בוצע ניתוק חופה ראשית ויש חופה רזרבית מעל הראש, מה עושים עכשיו?
החופה הרזרבית הצילה את חייכם, אבל לא סיימנו עדיין, צריך לנחות בבטחה.
מה עושים כעת:
נושמים!
אם שמרתם ידיות חירום, נפלא… אבל לא לשכוח שיש עוד דברים לעשות.
מבצעים בדיקת גובה, שליטת חופה, מיקום.
מתכננים תוכנית נחיתה רגועה בשטח לא מאתגר ככל הניתן.
לא מבצעים תמרונים חריפים תחת חופה.
כניסה לצלע פיינל בגובה מספק וב 90 מעלות.
מתכוננים לגלגול אם נדרש, כי זו לא החופה הרגילה שלכם והיא מגיבה אחרת.
לאחר הנחיתה, מחזירים הגאים למקום על מנת שלא יפגעו מיתרי המצנח הרזרבי מה"וולקרו" שעל רצועות המצנח.
שמיים כחולים, פתיחות ונחיתות רכות.
שלכם,
סליידר.
קישור לוידאו מעולה של התמודדות עם סחרור ופיתולים - PD Factory Team Line Twist
댓글