היום ננסה להבין מה הם סוגי הבדים שמרכיבים את החופה, איך הם משפיעים על ההטסה שלה ומתקשרים עם יעוד החופה.
כיום, ישנם שני סוגים עיקריים של בדים שמרכיבים חופות במצנחי כנף Zero Permeability (הידוע בכינוי ZP) ו-111F. ישנם חופות שבנויות רק מסוג אחד של בד וישנם חופות שמשלבות את שני הסוגים. בדים אלו מאופיינים במבנה סיבים של "שתי וערב", המייצרים מראה של קוביות קטנות. באנגלית מבנה זה מוכר כ Ripstop המאופיין בכח הקריעה הגבוה לאורכו ולרוחבו וכך מתאים מאוד לשימוש במצנחים. ZP (Zero Permeability) – כשמו כן הוא – אפס חדירות אויר, בד זה הוא בד אטום ואינו מאפשר לאוויר לעבור דרכו. אם ננסה לנשום דרכו לא נצליח בדומה לשקית ניילון. הZP מאופיין בקשיחות ותמיכה חזקה, הבד לא משתנה מבחינת החדירות שלו ונחשב לעמיד מאוד. בעקבות תכונות אלה הביצועים של החופה לא משתנים עם כמות הקפיצות (כמובן שאנחנו מדברים כאן על החופה עצמה בלבד, המיתרים הpilot chute וגורמים כאלה ואחרים יכולים להשפיע על הביצועים והתעופה עם הזמן). בהתאם לכך, רוב החופות הספורטיביות בשוק מאופיינות בכך שבנויות אך ורק מZP. בכך הם אגרסיביות יותר מחופות שבנויות רק מ111F או משילוב של השניים. כמו כן חופות שבנויות רק מZP מאופיינות בזמן התאוששות מהיר יחסית. 111F – למעשה בד זה הינו כמעט זהה לבד ה ZP אך לא עבר תהליך זהה של "ציפוי" כפי שכבר בד ה ZP ובתהליך שלו הקנו לו תכונות מעבר אויר נמוכות אשר יאפשרו שמירה על מבנה החופה וחוזק הכנף אך יחד עם זאת "להנות" מתכונות מעבר האויר המתוכנן בבד. הדוגמה הקלסית לכך היא החופה הרזרבית. כמעט כל החופות הרזרביות שקיימות היום בשוק בנויות מ111F. אחת הסיבות לכך בין היתר היא זרימת האוויר דרך החופה שמאפשרת למצנח הרזרבי להיפרס מהר יותר. בנוסף, מטרתו של המצנח הרזרבי היא כמובן להוביל אותנו בבטחה לקרקע, הוא מצנח חירום ולכן נפתח לעיתים רחוקות. לכן הבד כמעט לא משתנה לאורך השנים. כאשר המצנח הרזרבי שלנו עובר את ה40 קיפולים (ואנחנו רוצים להמשיך להשתמש בו עדיין) הוא נשלח ליצרן חזרה שבין היתר בודק את חדירות האוויר של הבד. במידה והחדירות נשארת בטווח המותר והבד עובר מבחני מתיחה נוספים, נקבל את האפשרות להמשיך להשתמש בו עוד תקופה מסוימת לפי הגדרת היצרן.
קיימות חופות "היברידיות" בעלות אופי פתיחה וטיסה מתון יותר כמו הSilhouette והNavigator של PD לדוגמה, חופות אלו בנויות משכבה עליונה (TOP SKIN) מבד הZP ושכבה תחתונה (bottom skin) מבד ה111F. החופות שמשלבות את שני סוגי הבדים ידועות יותר כחופות לחניכים או כחופות יותר יציבות וסלחניות.
יצרני החופות מנסים כמובן לשכלל את הבדים וליצור לנו אפשרויות נוספות שעונות על צרכים שונים של צנחנים, כגון הקטנת נפח הקיפול של החופה שמאפשר הכנסת חופות גדולות לתיקי מצנח קטנים יותר. ככה לדוגמה פיתחה חברת PD את בד ה proprietary low-bulk שמוכר לנו מדגם ה PULSE שלהם וממצנח הרזרבי המוכר שלהם ה Optimum Reserve. חברת Aerodyne שפיתחה שדרוג לבד הZP בשם ZPX שלטענתה קל יותר, חזק יותר, דק יותר ומתקפל 17% יותר קטן מחופה בגודל זהה מZP רגיל. ייחודיות בד זה הינה שהוא בנוי במבנה של משושים כשל כוורת ולא במבנה הריפסטופ המוכר.
העולם שלנו מתקדם טכנולוגית ובדים וחומרים שונים מיושמים כיום בחופות שונות, לדוגמא במצנחים שמיועדים להטסת חופה תחרותית, משלבים בד שנקרא Sail ומושאל מעולם הקייט סרפינג ודאייה. חברות חדשות בתחום תכנון ובניית חופות מתכננות ובוחנות הרכבי בד שונים לשימוש בחופות... העולם שלנו מתקדם.
אז מה למדנו? מאחורי כל חלק וחלק במערכת המצנח שלנו יש מחשבה עמוקה. הבד שמרכיב את החופה משפיע בצורה ישירה על ביצועי התעופה שלנו, התאוששות החופה, מהירות הפתיחה ויעודי החופה. יצרני החופות משדרגים כל הזמן את הבדים ומנסים לייצר לנו חוויות חדשות.
שמים כחולים כולם, שלכם, סליידר .